ארזתי לבד – קלוד נתן לי משהו להעביר
על מה אנחנו מוותרים כשאנחנו נותנים לטכנולוגיה לעבוד במקומנו?
ה-AI הוא הצעה שקשה לסרב לה: יותר מהר, פחות מאמץ, תוצאה טובה (בדרך כלל). אבל בכל פעם שאנחנו נותנים למכונה לעשות משהו במקומנו, אנחנו משלמים מחיר.
ההרצאה בוחנת את האופן בו ה-AI מבטיח לשנות את העולם, ואיך ההבטחה הזו משתבשת בדרך. היא מספרת על האופן שבו תעשיית המוזיקה והמוזיקאים בוחנים את הטכנולוגיה בדרכים שונות, ולאיזה שינוי אנחנו יכולים לצפות. הבחירות שאנחנו עושים עכשיו – מה אנחנו ״אורזים לבד״ – ישפיעו על איזה עולם נראה בעתיד.
עושים צדק עם האייטיז
"אנחנו העולם" – הפופ הכי פוליטי של שנות השמונים.
הרצאה מקורית מאת נדב רביד
שנות השמונים נחשבות לעשור של קליפים נוצצים ותספורות גדולות, אבל מתחת לניאון בערה אש אמיתית. זה היה אחד העשורים הכי פוליטיים בתולדות המוזיקה הפופולרית: הפחד מהשמדה גרעינית, המלחמה הקרה והמאבקים החברתיים הפכו לשירים, לקליפים ולאירועי ענק. הפופ הפך לבמה, והבמה הפכה לזירה של תקווה, מחאה והזדהות.
נושאים מרכזיים בהרצאה
שירים וסרטים שנכתבו תחת הפחד מהשמדה גרעינית || לייב אייד והרעב באפריקה || המאבק באפרטהייד || זכויות להט״ב || המחאה בישראל
בין האמנים המוזכרים בהרצאה:
סטינג, ג׳נסיס, קייט בוש, אלפאוויל, פרנקי גואוס טו הוליווד, U2, פיטר גבריאל, ברונסקי ביט, פול סיימון, אדי גרנט; מישראל: שלום חנוך, אלי לוזון, ירדנה ארזי, גידי גוב, גלי עטרי ותיסלם.
"הוידאו הרג את כוכב הרדיו? MTV והעשור הוויזואלי"
הרצאה מקורית מאת נדב רביד
MTV היתה הטיקטוק של שנות ה-80. זירת ההתרחשות הקובעת של הדור הצעיר. עליית הערוץ ב-1981 שינתה לעד את תעשיית המוזיקה, הטלוויזיה, הקולנוע, הפרסום והאופנה. פתאום, שיר טוב לבדו לא הספיק: צריך קליפ, דימוי, סיפור, לוק. מוזיקאים הפכו לדמויות, והקליפ הפך מקישוט לנשק. מי שהבין את זה ראשון — שלט בעולם
נושאים מרכזיים בהרצאה
הלידה של MTV והרגע שבו המוזיקה הפכה ויזואלית || "הפלישה הבריטית השנייה" — איך להקות בריטיות כבשו את אמריקה דרך המסך || שבירת מחסום הצבע — מייקל ג׳קסון, פרינס וטינה טרנר || הקליפ כיצירת אמנות — מת׳רילר, טייק און מי, סלדג׳האמר || כוכבים שנולדו מול המצלמה — מדונה, דוראן דוראן, בילי איידול || מה הרג את כוכב הוידאו? מנירוונה דרך הריאליטי ועד יוטיוב
בין האמנים המוזכרים בהרצאה:
מייקל ג׳קסון, מדונה, פרינס, דוראן דוראן, בילי איידול, דייר סטרייטס, טינה טרנר, דיוויד בואי, רוד סטיוארט, גרייס ג׳ונס, הרבי הנקוק, א-הא, פיטר גבריאל, טוקינג הדס, ג׳ורג׳ מייקל, ג׳נסיס, פט שופ בויז ועוד.
”ריקוד המכונה"
העשור שבו הטכנולוגיה שינתה את המוזיקה
הרצאה מקורית מאת נדב רביד
אין עשור שמדגים טוב יותר את הקשר בין טכנולוגיה למוזיקה. סינתיסייזרים, מכונות תופים וסאמפלרים חדרו לאולפני ההקלטות והפכו כל רעש אפשרי לחומר גלם. מתוך כל אלו נולדו הסינתפופ, ההיפ הופ, ההאוס והטכנו — מוזיקה חדשה שכמו נכתבה במיוחד לעולם משתנה. ובסוף, כשהכלים הגיעו לידיים של יוצרים שלא יכלו להרשות לעצמם אולפנים, הכל השתנה שוב.
נושאים מרכזיים בהרצאה
איך שינויים טכנולוגיים משפיעים על התרבות || האם המכונות יחליפו בני אדם? || מכונות תופים, סינתיסייזרים וסאמפלרים || דגימה של מוזיקה ישנה – גניבה או יצירה? || היפ הופ, האוס וטכנו – מה קורה כשהכלים מגיעים לשוליים || ישראל – יזהר אשדות, עופרה חזה, אתניקס, יועד נבו
בין האמנים המוזכרים בהרצאה:
קראפטוורק, גארי ניומן, היומן ליג, יאזו, דפש מוד, יוריתמיקס, פיטר גבריאל, קייט בוש, פרינס, אפריקה במבאטה, דה לה סול, מרשל ג׳פרסון, פראנקי נאקלס; מישראל: יזהר אשדות, עופרה חזה, יועד נבו, אתניקס.
"האם ה-AI תכחיד את המוזיקאי?"
מה בעצם אנחנו שואלים כשאנחנו שואלים אם שיר הוא ״אמיתי״?
כל כמה עשורים מגיעה טכנולוגיה שמאיימת ״להחליף״ את המוזיקאים: ההקלטה, מכונת התופים, האוטוטיון. המוזיקאים עדיין כאן, אבל אף פעם לא באותו מקום שבו עמדו קודם. היום אפשר להפיק שיר שלם, כולל הזמר, מתוך שורת טקסט אחת, ושירים כאלה כבר מציפים את פלטפורמות הסטרימינג.
ההרצאה מפרקת את השאלה שבכותרת – מה מוזיקאים באמת עושים עם AI היום, מניקוי הקלטות ישנות ועד שיר שלם בפרומפט, איך מתמשים בטכנולוגיה כדי לרמות את הפלטפורמות, ולמה השאלה ״איך זה נוצר״ היא לא השאלה המעניינת באמת, אלא מי עומד מאחורי השיר ומה המטרה שלו.
בדרך נפגוש את שביתת המוזיקאים הארוכה בהיסטוריה, את מקרטני ולנון, ואת תומא באנגלטר (דאפט פאנק) והרבי הנקוק, ששואלים האם AI היא פשוט עוד כלי בשימוש האדם?
על המרצה:
נדב רביד – יוצר רדיו, אוצר מוזיקה, מפיק, מעצב צליל, דיג׳יי וחוקר תרבות האזנה. כיהן כעשור כמנהל גלגלצ, תחנת הרדיו המואזנת בישראל. מרצה בנושאי מוזיקה, מדיה ותרבות במגוון מסגרות, ומלווה פרויקטים חדשניים בצומת שבין טכנולוגיה ויצירה.
קרדיט צילום: אריאל עפרון