מושב 10
OPEN ACCESS האם יש ארוחות חינם?
מרצה: ד"ר מרים פרבר, אוניברסיטת בר-אילן
תקציר:
מאז תחילת תולדות הכתיב לא התרחשה מהפכה משמעותית כל כך בתחום כמו המעבר לטקסט כתוב בצורה דיגיטאלית – ווירטואלית. מהפכה כזאת – ללא ספק- מזעזעת את היחסים המסורתיים בין השחקנים השונים בתעשייה עתיקה זאת, העוסקת בטקסט הכתוב: כותבים, קוראים ,מפרסמים, מו"לים וכמובן הספריות.
כיון שזו תעשיה תוססת, מובן שהיא תביא עמה שינויים מרחיקי לכת גם בתמחור המוצרים ובזכויות קניין עליהם.
אחד החידושים בתחום ההוצאה לאור הנה פרדיגמת תמחור חדשה- הגישה הפתוחה (OA).
ההרצאה תתמקד בהיבטים השונים של עקרון תמחור חדש זה, באי-הבנות הרווחות בקשר אליו (גם באקדמיה) ובדרכים שצרכני תעשית ההוצאה לאור חייבים ללמוד כדי לנצל את ההזדמנויות החדשות שנוצרו.
מושב 10
OPEN ACCESS יתרונות וחסרונות
מרצה: פרופ' יהודית בר אילן- אוניברסיטת בר-אילן.
תקציר:
הרעיון המרכזי של open access הוא לאפשר גישה לכל אחד באופן חופשי וללא תשלום לספרות המדעית, כדי שכל מי שרוצה יוכל "לעמוד על כתפי הענקים" ולקדם את המדע. זו תפיסה שונה לגמרי מהתפיסה המסורתית, הסגורה, בה מוציאים לאור מאפשרים גישה לספרות מדעית תמורת תשלום או מינוי.
מאחר ופרסום מדעי, גם אם הוא מתפרסם בצורה אלקטרונית בלבד דורש משאבים כספיים, המו"ל במקום לדרוש תשלום מהקוראים דורש תשלום (APC – Article Processing Charge) מכותבי המאמרים. דבר זה עשוי לפגוע בטיב המאמרים שהמו"ל מפרסם.
מאחר שנדרש תשלום לא מבוטל מהמחברים יש סיכון ששוב החלשים נפגעים, כי הם אינם יכולים לשלם ולכן המחקרים שלהם לא יתפרסמו בבמות "נחשבות". אתגר נוסף הוא בתקופת המעבר בו מוסדות המחקר צריכים לשלם גם עבור מינויים לכתבי עת מדעיים וגם לממן את ה APC עבור החוקרים שלהם.
למרות הסתייגויות אלה גישת ה open access תופסת תאוצה. יותר ויותר מחברים נוקטים בגישת הארכוב העצמי או בצורות אחרות של green open access המאפשרי
לחשוף לציבור הרחב את המאמרים שלהם אשר התפרסמו בכתבי עת סגורים. בהרצאה נדון בסוגיות אלה.
ביוגרפיה קצרה:
יהודית בר אילן היא פרופסור במחלקה ללימודי מידע באוניברסיטת בר-אילן. בעלת תואר דוקטור במדעי המחשב מהאוניברסיטה העברית. הייתה איש סגל בבית הספר לספרנות, ארכיונאות ומידע של האוניברסיטה העברית בירושלים לפני שעברה למחלקה ללימודי מידע באוניברסיטת בר-אילן. חוקרת בתחום מדעי המידע החל מתחילת שנות ה-90. תחומי העניין שלה כוללים: אינפורמטריקה, איחזור מידע, חקר האינטרנט, הרשת הסמנטית, והתנהגות מידע. בנוסף להיותה חוקרת באוניברסיטה היא גם יו"ר אקדמי של מלמ"ד – המרכז לשירותי מידע דיגיטליים.
מושב 10
זכויות מחברים ב-OPEN ACCESS
מרצה: ד"ר יפעת בילאוס- מכון ויצמן למדע.
תקציר:
פרסום מאמרים מדעיים ב"גישה פתוחה" (Open Access) הופך בשנים האחרונות לנפוץ יותר ויותר בקרב הקהילה האקדמית, בעיקר בתחומי מדעי הטבע והמדעים המדויקים.
הפרסום ב"גישה פתוחה", בין אם בכתבי עת אשר ניתן לקרוא בהם ללא מנוי ובין אם בארכיונים מוסדיים, מאפשרת לחוקרים לפנות לקהל יעד רחב יותר ו"להשתחרר" מכבלי השליטה של המו"לים על מחקריהם. עם זאת, עדיין רב החשש בקרב חוקרים באשר לאיכותם ושמם הטוב של כתבי העת הפתוחים והנטייה לשיתוף פעולה עם הארכיונים המוסדיים נמוכה אף היא. בהרצאה זו נסקור את עקרונות "הגישה הפתוחה" ואפשרויות הפרסום באמצעותה ונציג כיצד מתמודדת ספריית מכון ויצמן למדע עם צורת פרסום זו.
מושב 11
ספריות ילדים בארץ ובעולם
מרצה: חגית אמיר יוספון- נישה פרוייקטים וספריות בע"מ
תקציר:
בהרצאה נסקור את המגמות, הפתרונות והרעיונות החדשניים שמציע עולם העיצוב עבור ספריות הילדים בארץ ובעולם – בחומר, צורה וצבע.
תחום ספריות הילדים הוא ה"תחום החם" כיום בעולם הספריות. אנו חושבים כבעלי מקצוע וכמעצבים – איך נמשוך את הקהל הצעיר להיכנס לספרייה? מה הן הדרכים היצירתיות לעידוד הקריאה? איך "נשווק" את הספר לקוראים הצעירים שנולדו לתוך העידן הטכנולוגי? האם העיצוב אכן משפיע על החוויה שלנו כקוראים? איך יוצרים מרחב נעים שגם עונה על הצרכים של קהילת ההורים והילדים, וגם משרת את הספרייה לפעילויות מגוונות אחרות? ומה הם הרעיונות והטרנדים הבולטים בשנים האחרונות בתחום זה?
כל זאת, וככל שיאפשר הזמן – גם נציג "Case Study" מפרויקט שלנו בארץ, משלב התכנון ועד לביצוע בפועל.
ההרצאה תלווה במצגת תמונות מפרויקטים בארץ ובעולם.
מושב 11
התפתחות הספרות החרדית
מרצה: דניאל פחימה- הוצאת דני ספרים
תקציר:
בהרצאה ידובר על התפתחות הספרות החרדית במרוצת השנים:
הספרות התחילה מהתורה- לצד המצוות יש את הסיפורים והמדרשים.
בתלמוד יש הרבה סיפורים בעיקרם מבחינת דרך ארץ קדמה לתורה וברובם עם מוסר השכל.
ישנם גם את סיפורי המעשיות של רבי נחמן והבעש"ט.
בתקופה החדשה מדובר בעיקר בסיפורים בהמשכים בעיתונות החרדית למשל: "זרקור" של שמואל ארגמן, בעיקר ספרי ילדים ונוער.
יותר מאוחר- סיפורים של סופרות חרדיות שלא מזדהות בשמן אלא בשם עט ספרותי.
כיום יש מגמה לגייר ספרים שיתאימו למגזר החרדי וכן ניסיון מצד סופרים דתיים וחרדיים להיכנס לנישה הכללית.
מושב 11
איך לשדרג ספרייה קיימת בלי לזרוק את כולה ולהתחיל מחדש ?
מרצה: אביטל אלנברג
ביוגרפיה קצרה:
אלנברג אביטל , אדריכלית, מתכננת ספריות מזה 14 שנה, מרכיבה ומייצרת ספריות 31 שנה – מגיל 14, דור שלישי למשפחת דאר , מעצבת , מלחימה וחולמת מתכת וריהוט.
מושב 11
טיפים מנצחים לשדרוג חווית ילדים ונוער בספרייה
מרצה: מיכל אדלר- מגלים עניין.
תקציר:
הסטטיסטיקה מראה שילדים ונוער בגילאים מתבגרים )בעיקר מכתות ד ומעלה( נוטשים את הקריאה הקלאסית לטובת צריכת תרבות אלקטרונית (מחשבים, אייפונים וכדומה) אינטרנטית, אינטראקטיבית ומשחקי רשת .
אין ספק שריענון עיצובי עכשווי של הספרייה מזמין יותר מבקרים בכלל ומבקרים צעירים בפרט, אך האם התרעננות חזותית בלבד מספיקה?
האם היא מחזירה אליה את הקוראים המתבגרים? האם זה ישפיע על הנוער המצוי בשלב עיצוב עולמו התרבותי? מה אפשר להוסיף לחזות הספרייה כדי לדרבן את הילדים שכבר למדו לקרוא לשוב ולנבור בין המדפים ו'לצלול' לתוך הטקסטים מרצונם החופשי? עד כמה התעדכנות אלקטרונית בספרייה מכניסה את הקורא המתבגר 'למגרש קוראי הספרים' או שהיא אולי עשויה לקבע אותו מחוץ למעגל הקוראים?
האם יתר המשחקים שבספרייה מאתגרים את בני הנוער המתנסים בהם לפתוח ולטעום מהטקסטים? האם קיימת פעילות אתגרית חווייתית לנוער, המבוססת על ספרות ותוכן מהותי, שתוכל לעמוד בשורה אחת עם הקצב והאקסטרים שבחוויה הווירטואלית שהם צורכים?
אפשר בהחלט להפוך את הספריה לחוויה פעילה גם לילדים הבוגרים יותר.
לעורר ספרים וגיבורים לחיים ולאפשר לקוראים המתבגרים לקחת חלק חווייתי ומאתגר בסיפור בתוך הספרייה.
חברת 'מגלים עניין מיכל אדלר' מובילה בעשור האחרון את הקריאה – לחבר את הילדים הבוגרים והנוער לספריה באמצעות חוויות קונספט.
מושב 12
סדנה: סיפור מחפש גיבור: גיבורים ספרותיים, הגיבורים של חיינו והגיבורים שאנחנו.
מרצה: איל איבניצקי- ביבליותרפיסט, ממייסדי המרכז הישראלי לביבליותרפיה.
תקציר:
בסדנה חוויתית בת שעתיים נעמוד על דמות הגיבור בעבר ובהווה. דרך דוגמאות ספרותיות נכיר גיבורים טראגיים, גיבורי על, גיבורים בעל כורחם ועוד ועוד.
גיבורים אלו יאותתו לנו את הדרך להבנה מה הוא תפקידו של הגיבור בחוויית הקריאה.
בנוסף, בעזרתם של גיבורים אלו ננסה להבין משהו על עצמנו כגיבורים של חיינו ונחשוב כיצד ניתן לשכלל את הקשר בין מנויי הספרייה למתרחש בה באמצעות הגיבורים המסתתרים בין מדפיה.
הסדנה תלווה בתרגילי קריאה וכתיבה נגישים. אין צורך בידע מוקדם.
אשמח לראותכם במסע מסקרן בו נחפש ונמצא גיבורים ספרותיים ואת האנשים בין שורות המדפים.
ביוגרפיה קצרה:
BA פסיכולוגיה, ביבליותרפיסט (M.A) בוגר אוניברסיטת חיפה.
ממייסדי המרכז הישראלי לביבליותרפיה, מתמחה בעבודה עם ניצולי שואה ומשפחותיהם. מנחה קבוצות ומטפל בילדים נוער ומבוגרים.
מושב 13
"טלאי המורכבויות" חשיפת ילדים לסיפורי השואה
מרצה: ד"ר יעקבה ס'צרדוטי- מכללת לוינסקי לחינוך
תקציר:
מראשית שנות השמונים של המאה ה-20 ועד עתה פורסמו שישה עשר ספרים (יצירות מקור ויצירות מתורגמות) על השואה המיועדים לגילאי 4-8. למרות מגוון הספרים הקיים מתקשה המוען המבוגר לקדם את קריאתם של ספרים אלה. הימנעותם של המבוגרים מלדון עם הילדים בנושא השואה, אירוע שעיצב את הזהות הלאומית הישראלית הקולקטיבית, משקפת את הוויכוח הפדגוגי-פסיכולוגי-ספרותי הדן בשאלת חשיפתם של הילדים למאורעות השואה.
ההרצאה מבקשת להציג את "טלאי המורכבויות" – מודל המשקף את טענותיהם של מצדדי סיפור השואה לילדים ושולליו, ובעקבותיו, להציג מיפוי פואטי ותמטי של סיפורת השואה לגיל הרך.
"זיכרונות הם סוג של פגישה" כותבת אלונה פרנק במוטו לספרה למה לנפתלי קוראים נפתלי (פרנקל, 2009). ואכן, ספרות השואה לילדים היא מפגש בין הילד מ"כאן" לילד "משם", פגישה באמצעותה נבנה גשר בינ-דורי של זיכרונות ילדות דינמיים ומרוככים. המוען המבוגר פותח את סגור ליבו, את אלבומי התמונות ואת זיכרונו על מנת ליצור מפגש ספרותי אישי המזמין את הנמען הילד לזכור את העבר ולחברו לעתיד, היות וכל עוד זוכרים, האנשים שבזיכרוננו חיים.
ביוגרפיה קצרה:
ד"ר יעקבה סצ'רדוטי היא ראשת החוג לספרות ולספרות ילדים במכללת לוינסקי לחינוך. ספרה התיאורטי ביחד וכל אחד לחוד – על הנמען הילד והנמען המבוגר בשיח הספרות לילדים ראה אור בהוצאת הקיבוץ המאוחד. שתי סדרות ספרי לימוד פרי עטה: מפגשים להוראת השפה העברית ו-קולות שלובים להוראת הספרות והחברה הישראלית ראו אור בארה"ב. מאמריה בחקר ספרות השואה, ספרות הילדים על ה"אחר" ו"המשפחה החדשה" ראו אור בכתבי-עת אקדמיים בארץ ומחוצה לה.
מושב 13
גילוי ואיתור מידע דיגיטלי, מגמה טכנולוגית חדשה במשרד החינוך.
מרצה: ד"ר אורית צייכנר – משרד החינוך.
תקציר:
סקירה של מסמכי מדיניות עדכניים ICILS ו-ארגוןIEA הבינלאומי (The IEA International Study of Computer and Information Literacy), מראה בבירור כי בראשית המאה ה-21 מטרות החינוך בכלל ומטרות הוראת מדעי המחשב בפרט עוברות מדגש על ידע דיסציפלינארי של עובדות לדגש על הבנה מעמיקה של רעיונות ומושגים מדעיים, מידע ברשת, אבטחת מידע ועל חשיבה מסדר גבוה המשולבת בלימודי המדע. האתגר הגדול העומד לפתחם של אנשי החינוך מכל הדרגים הוא לדעת כיצד לתרגם את הרעיונות הללו ממסמכי המדיניות לפעולות הלמידה וההוראה השוטפות המתרחשות בכיתות.
במסגרת פעולה משותפת בין המינהל למדע וטכנולוגיה במשרד החינוך אגף המודיעין בצה"ל והאקדמיה, נבנת בימים אלו תכנית לימודים אשר מקנה לתלמיד ידע וכלים חדשניים לטובת הבנה ויישום של תהליכי אחזור מתקדמים בינהם רב-לשוניים, תוך דגש על פיתוח תודעה ותפיסה מידענית יצירתית. מטרת התכנית היא להקנות לתלמידים אוריינות בתחומי המידע והידע בשילוב עם נושאים מתוך מדעי המחשב וכן עקרונות המבנה של מערכות ממוחשבות. התכנית מדגישה עקרונות שעומדים במבחן הזמן לעומת מושגים תלויי טכנולוגיה שצפויים להתיישן במהירות.
בבסיסו של כל תהליך מודיעיני מונחת שכבה של פריטי מידע. לאורך השנים הולך ומתרחב סל מאגרי המידע שעומדים לרשותו של איש המודיעין. במסגרת תהליך זה, הופך תהליך איתור המידע, מיצויו ועיבודו לכדי ידע מודיעיני, לתהליך סבוך ומורכב יותר. תהליך זה דורש שורה של מיומנויות וכלים, שיאפשרו לאיש המודיעין גישה מיטבית למאגרי מידע, יחד עם יכולת מספקת להתמודדות עימם.
נושאי הלימוד הנכללים בתכנית: התמודדות עם שפה זרה, מידע ומידענות, אינטרנט ומדיה חברתית, שימור שיתוף ופיתוח ידע, טכנולוגיות מידע ותקשורת.
מושב 13
אתר התנ"ך (hatanakh.com) מהפכה בתחום לימוד והוראת התנ"ך.
מרצה: יעל אלון- המכללה האקדמית הרצוג
תקציר:
המכללה האקדמית הרצוג פועלת זה ארבעים שנה בפיתוח תכנים בתחומי דעת מגוונים ובעיקר בתחום לימוד והוראת התנ"ך. בנוסף לקורסים שבתוכנית הלימודים האקדמית הרגילה, מתקיימים במכללה מידי שנה ימי עיון בתנ"ך ובהם נמסרות מאות הרצאות לאלפי משתתפים, וכן מתפרסמים מאמרים אקדמיים בכתבי העת שבהוצאת המכללה.
התכנים שפותחו במכללה במהלך השנים משקפים את מטרותיה: טיפוח יכולות לימוד עצמאיות תוך שליטה במקורות, הקניית ידע, פיתוח מחקר מעמיק ושימוש בדרכי לימוד והוראה מגוונות ומתקדמות.
במסגרת פיתוח תכנים אלו, פותח במכללה בארבע השנים האחרונות אתר התנ"ך (hatanakh.com), בעברית ובאנגלית, המאפשר שימוש בדרכי הוראה ולימוד חדשניות בתחום עתיק כמקרא. האתר הוקם במודל של משאב למידה פתוח בחלקו, בו מרבית התכנים פתוחים לקהל הרחב ללא תשלום, ובנוסף מתוכננים אזור מותאם אישית ותכנים נוספים בתשלום.
האתר מבוסס על מאגר התכנים האקדמי והתורני מתקופת פעילותה הארוכה של המכללה. עבור תכנים אלו נבנה מסד נתונים מקורי, עשיר בשדות מגוונים, המהווה קיטלוג עמו ויסודי לכל פריט באתר, ומתוך כך מאפשר יכולות שליפה ואחזור נרחבות ומדויקות.
בנוסף לרשומות אלו, נעשה שימוש במבנה התנ"ך עצמו, המיוצג באינדקס של ספר-פרק-פסוק. על אינדקס זה נשענת מערכת הקשרים נוספת, המאפשרת קישור בין כל פריטי האתר למיקום הרלוונטי בתנ"ך, כך שמתוך כל פרק ופסוק בתנ"ך, ניתן להגיע לכל פריטי התוכן המתאימים לפי האינדקס, ולהיפך.
כדי לתמוך במסד נתונים מורכב זה, פותחה מערכת חיפוש וניווט ייעודית, שבנוסף לתמיכה במערכת ההקשרים המסועפת, מכילה רכיב מילים נרדפות מיוחד, המאפשר לה להתמודד עם השילוב בין טקסטים מקראיים למאמרים בשפה מודרנית.
ביוגרפיה קצרה:
בעלת תואר שני בהוראת התנ”ך ופרשנותו (M.ed), מכללת הרצוג.
בעלת תואר ראשון בחינוך (B.ed), מכללה ירושלים. התמחות בטכנולוגיה בחינוך.
מנהלת תחום פיתוח תכנים באינטרנט, המכללה האקדמית הרצוג, בניית אתר "הקהל", אתר התנ"ך של מכללת הרצוג, יצירת שיתופי פעולה וגיוס משאבים מגופים אינטרנטיים, ממשלתיים וחינוכיים.
מושב 14
האינטרנט של הדברים
מרצה: אבי איצקוביץ- XGMEDIA.
תקציר:
רשת האינטרנט כפי שאנו מכירים היום הולכת ומשנה את אופייה ומתמזגת אל תוך החיים בעולם האמיתי. "אינטרנט של דברים" (Internet of Things) עוסק בהבנה שרשת האינטרנט הופכת להיות הציר המרכזי המהווה תשתית לטכנולוגיות חדשות המיועדות בין היתר, לצרכי איסוף מידע וניטורו בצורה אינטילגנטית, כך שתוכל לזהות תנועות ופעולות של אנשים ומכשירים בעולם האמיתי בזמן אמת, והחלת פעולות אוטומטיות המותאמות למידע שנאסף. בהרצאה נבין את המושג Internet of Things ונגלה אפשרויות מלהיבות שממתינות לנו בעתיד הקרוב.
ביוגרפיה קצרה:
אבי איצקוביץ הוא מעצב דיגיטל מנוסה שכתב בשנת 2003 את "Design It Yourself: Web Sites" ופרסם מספר מאמרים על חוויית משתמש. בנוסף, הוא מרצה על טרנדים חדשים בעיצוב, איפיון וחווית משתמש. אבי הוא יועץ UI/UX עצמאי והבעלים של UX Salon.
מושב 14
היעץ הדיגיטלי בספרייה האקדמית, תמונת מצב כיום ומגמות בעתיד.
מרצה: ורד רובין- המכללה האקדמית בית ברל.
תקציר:
"שבירת" קירות הספרייה האקדמית, והמעבר לספריה דיגיטלית, העצימו את המבוכה והבלבול של סטודנטים, חוקרים ומרצים בבואם לאתר מידע אקדמי רלוונטי. שירותי היעץ בספריה האקדמית כיום הינם בעלי ערך ורלבנטיות לקהילת המוסד האקדמי אף יותר מבעבר.
שירות היעץ בספריה הוגדר בראשונה ע"י סמואל סווט גרין (Samuel Sweet Green) בשנת 1876 במלים אלו: "נוצר צורך ביצירת מערכת יחסים אישית בין ספרנים לקוראים". על הנושא תפקיד ספרני זה, (שלימים נקרא ספרן היעץ) להדריך את הקורא בשימושו בספריה, לסייע לקורא המחפש מענה על שאלות ספציפיות, וכן לסייע לו בבחירת הספרים המתאימים לו ביותר בכל רגע נתון.
יעץ מרחוק (Virtual Reference) הוא עוד נדבך, מדרגה גבוהה יותר, של היעץ הקלאסי בספריה האקדמית..
נהוג לחלק את היעץ מרחוק לשני סוגים עיקריים:
א. יעץ פשוט – המתבצע בעיקרו דרך צ'אטים ((Chat
ב. יעץ מורכב, המתבצע דרך הדואר האלקטרוני, ולעתים בדרכים נוספות.
במכללה האקדמית בית-ברל ניתן שירות היעץ מרחוק החל משנת 2003, והפניות אליו מצויות בעלייה מתמדת. אין אנו נותנים יעץ דרך צ'אטים, אלא דרך הדוא"ל, הטלפון, ובמקרים מסוימים בפגישות אישיות עם ספרן היעץ בספריה.
אחת המסקנות המרכזיות אליהן הגעתי לאור נסיוננו, ולאחר ניתוח נתוני טבלאות המעקב אחר שירות היעץ מרחוק: כדי להגיע לתוצאה מושלמת/אידיאלית – "תוצאת הזהב" של פעולת היעץ (במקרה של חיפושים מורכבים), אל- לנו לוותר על היעץ הקלאסי, הכולל את המפגש האנושי על כל המשתמע מכך: ראיון היעץ פנים-אל-פנים; הגישה אל מדף הספרים ((browsing; ההדרכה המפורטת במאגרים רלבנטיים.
ובמלים אחרות: התוצאה המיטבית של פעולת היעץ, היא תוצר המשלב את היעץ הקלאסי כפי שנוסח עבור הספריה המסורתית ע"י גרין בשלהי המאה ה- 19 , עם הטכנולוגיות המתקדמות של המאה ה-21.
תוצאות אידיאליות כאלו יביאו לתוצרים אקדמיים איכותיים יותר, יתרמו לצמיחה ולחיזוק הספריה האקדמית, הקהילה האקדמית, והמוסד האקדמי בתוכם הם מצויים.
מושב 14
שירות יעץ ייחודי- מפתח העיתונות של ספריית שער ציון, בית אריאלה.
מרצה: דיאנה וולוביץ- ספריית שער ציון, בית אריאלה.
תקציר:
ספריית שער ציון – בית אריאלה קיבלה לאורך שנות פעילותה (וממשיכה לקבל) פניות רבות לאיתור חומר מתוך העיתונות היומית, כאשר מרבית הבקשות הן לאיתור כתבות על-פי נושא ספציפי או אודות אישיות מסוימת. על מנת לסייע באופן מעמיק לאיתור המידע לקחו על עצמם ספרני ספריית שער ציון – בית אריאלה מראשית שנות השבעים של המאה הקודמת ואילך, למפתח את העיתונות היומית באופן סדיר. משנת 1993 המפתוח מוחשב וכתוצאה מכך החיפוש בו נעשה, כמובן, נוח לאין ערוך. להשלמת השירות, ספריית בית אריאלה מעמידה לרשות הקהל את העיתונים עצמם – הן בפורמט מודפס והן במיקרופילם, כך שכל מי שמעיין במפתח העיתונות יכול גם להגיע אל הכתבות עצמן.
המפתח הממוחשב של העיתונות היומית הינו מאגר מידע ביבליוגרפי בעברית ואפשר לגשת אליו דרך קטלוג הספרייה באינטרנט בצורה חופשית http://ariela.tau.ac.il. העיתונים הממופתחים הם: הארץ, ידיעות אחרונות, זמן תל אביב, מעריב, מקור ראשון, יתד נאמן וכן עיתונים שכבר אינם יוצאים לאור, כגון דבר והצופה.
בהרצאה יפורט עוד על סוגי המשתמשים במאגר, היקף השימוש וצורת החיפוש וכן יינתנו דוגמאות לחיפושים נפוצים ומעניינים.
ביוגרפיה קצרה:
בעלת תואר שני במידענות.
אחראית נושא מידע ויעץ, ספריית שער ציון – בית אריאלה. כמו כן, אחראית על פרויקט מפתוח עיתונות היומית שהספרייה מבצעת .
מושב 15
צועדים קדימה- הספרייה בבית הספר זה לא מה שחשבתם!
מרצה: רחל אמיתי- חט"ב גוונים, ראש העין.
תקציר:
שילוב ספריית ביה"ס בקהילה ותרומה לאוכלוסיות שונות בעיר.
הספרייה מארחת בשבע שנים האחרונות, אחת לשבוע, 18 אנשים מבוגרים בעלי צרכים מיוחדים.
הפעילות כוללת, הקראת סיפורים קצרים המותאמים לעולמם, משחק ויצירת תקשורת באמצעות משחקים. בכדי לשמור על כבודם ופרטיותם אנו מכנים אותם "הדיירים". החשיפה לתוכנית מתבצעת
בכתה ז' , זוהי תכנית שנבנתה במעגלים שהולכים ומתרחבים. תחילה נחשפים התלמידים, לאחר מכן הוריהם ולבסוף המשפחה המורחבת. תכנית נוספת שמתקיימת בשמונה שנים האחרונות היא שעת סיפור לילדי הגן וכיתות א' ב'. תלמידי שכבת ח' עוברים סדנה קצרה בהקראת סיפורים בפני תלמידים. התלמידים הצעירים מגיעים לספריה שלנו אחת לחודש בשעות הבוקר, מקשיבים לסיפור ועוסקים בו דרך עבודה יצירתית.
ביוגרפיה קצרה:
בעלת תואר ראשון – מדעי החברה והרוח של האו"פ.
בעלת תואר שני – מחקר תרבות הילד והנוער של אונ' ת"א.
בעלת תעודת ספרן ומידען מורשה מבית ברל.
ספרנית משנת 1996.
בין השנים 1996-2005 ספרנית דרך קרן קר"ב בבית ספר יסודי "נווה דליה" בראש העין.
משנת 2005 מנהלת ספריה בחטיבת ביניים בראש העין.
מושב 15
פרויקט משותף לספרייה הציבורית וספריות בית הספר במודיעין, בעקבות הספר "מתקן החלומות" מאת: אורי אורבך ז"ל.
מרצה: אושרת פרידמן- רשת הספריות במודיעין מכבים רעות.
תקציר:
בעיר הצעירה מודיעין ישנה רשת של 34 ספריות העובדות בשיתוף מלא.
בהרצאה אציג את דרכי העבודה המשותפות, תוך התמקדות בפרויקט "הספר המשותף" הפועל ברשת מזה מספר שנים, בדגש על הספר שנבחר בשנה שעברה – "מתקן החלומות" מאת אורי אורבך: כיצד נבחר הספר, שלבי הביצוע של הפרויקט, התוצרים וערב פתיחה חגיגי שערכנו בספריה המרכזית.
ביוגרפיה קצרה:
אושרת בוגרת בית הספר לחינוך של האוניברסיטה העברית בתחום "פיתוח תכניות לימודים". לשעבר שליחת הסוכנות היהודית ותנועת "בני עקיבא" בארצות הברית. ספרנית בבית ספר ממ"ד "נתיב זבולון", וברשת הספריות של עיריית מודיעין-מכבים-רעות זו השנה השמינית.
מליאה 4
על הצופן הסודי של הכתיבה .
מרצה: יונתן יבין- סופר ועיתונאי.
תקציר:
מהו הצופן הסודי של הכתיבה, שמגלה לסופר את המילים הנכונות ומניחן לפי סדרן?
אולי אין צופן כזה? אולי יש צופן מעשי, מנותק מכל מיני מינוחים מיסטיים, כמו "בריאה", "יצירה", "המצאה"?
בין התדמית הפלאית של הסופר ומעשה ידיו, ובין עבודתו האמתית והאפורה, נמתח פער גדול שהקוראים לא מכירים.
בהרצאתו מספר יונתן יבין על מלאכת הכתיבה המורכבת והמייגעת, מסביר מדוע נמשכים אליה כל כך הרבה בני אדם, מנפץ ללא רחמים כמה מיתוסים פופולריים, אך תורם בתמורה כלים חשובים לכותבים בראשית דרכם.
ביוגרפיה קצרה:
יונתן יבין הוא מחברם של 13 ספרים לילדים, נוער ומבוגרים, חתן פרס ראש הממשלה לספרות, תשע"ב, ומנחה סדנאות כתיבה.