בגיל שמונים וחמש מקבלת אסתר בשורה מהעולם הבא: "בעוד תשעה חודשים תלדי ילדה"
הסופר והצייר יוסי וקסמן, שהוא ססגוני לא פחות מהדודה אסתר שלו, סוג של אלמודובר ישראלי, הומוסקסואל שחי בשלום ובכיף עם נטיותיו, יגלה איך לכתוב על המתים והחיים שלנו, על הבושות שלנו, על הקללות המשפחתיות שלנו, ועל הנצח.
איך לכתוב רומן על אישה שהייתה אופנאית תל אביבית בשנות השישים למשל, שהייתה נצר של מייסד חסידות חב"ד, שבעטה בחיים ובמתים שלה, שהחליטה להילחם בנצח ובסדרי הזמנים כדי לתקן את חייה לאחור? אפשר לכתוב או לצייר, אפשר להעלות באוב מתמונות משפחתיות וממכתבים ישנים, ואפשר גם להמציא.
כמעט בכל ספריו חוקר וקסמן את דמות האישה, וגיבורותיו, כמו "ליבשן" או "השחקנית" הן נשים חזקות, לא פעם דווקא משולי החברה, נשים שורדות.
וקסמן יספר ויציג את ציוריו, יקריא קטעים מספרו החדש ומספריו הקודמים, יספר על חיי הכתיבה שלו שהם חיים מקבילים לחייו האמיתיים, יגלה כמה סודות מקצועיים יותר ופחות – והכול בהומור, בתיאטרליות ובקריצה.
יוסי וקסמן, למד באוניברסיטה העברית ובבצלאל, פרסם תשעה ספרים, זכה בפרס אקו"ם לרומן (2004) והיה מועמד לפרס ספיר (2015), הציג במוזיאון ישראל ובמוזיאון ינקו דאדא, והוא משלב את כל האמנויות שלו ביצירתו, באופן ססגוני וייחודי, כזה שלא פעם אינו עושה חשבון למציאות החיים, ואף מנסה לתקן אותה בחיי הכתיבה שלו.