שירים של סוף הבקבוק
הוא מופע-הרצאה שמספר על ההתמודדות של אדם אחד עם שדי הדיכאון באמצעות המוזיקה. הוא נולד כשביקשו ממני לדבר מול מטופלים ומטפלים ולשתף אותם במה שעברתי. אני מספר על התילתר, הכלי שהמצאתי והוא מטאפורה למצב שלי, על מה זה דיכאון, מאיפה בא הבלוז, איך נמזגת בו המוזיקה ומעמיקה אותו וגם מרפאת אותו. זה מסע מצחיק ועצוב, חשוף ועירום, משתף וחומל. איתי על הפסנתר תמיר לייבוביץ, ואנחנו שרים שירים שנכתבו בתקופה ההיא ועוד כאלה שקשורים. מתחתית הבקבוק אל הצוואר ומשם לחליצת הפקק.
מופע סדנט אפ:
תומשבעל-פה
המופע נוצר בימים המוזרים של הקורונה, עת כיתת האמן רגליו בין חצרות, גינות, גגות ומקררים נטושים כדי לספר את המקרים המוזרים שקרו לו, מאז הילדות ועד עכשיו. הכל קרה באמת! זה קיצוני, זה לא אמין, זה קורע מצחוק וזו אמת לאמיתה.