שמעון אדף, סופר ומשורר ישראלי, פרסם עד כה שלושה קובצי שירה, עשרה רומנים וספר מסות על הספרות העברית בת ימינו. בספרי הפרוזה שלו משלב ספרות בלש, ספרות מדע בדיוני, ספרות פנטזיה, ספרות ילדים, שירה ומקורות יהודיים.
שאלתו העיקרית היא איך כותבים ספרות יהודית בימינו כחלופה לספרות הישראלית: מה ההגדרות שלה ומה הגבולות שאלה וכן מה הכלים המיוחדים לה ולסוגיות שהיא מתמודדת איתן.
המפגש הוא הצגה של קווי המתאר של סוגי הספרות השונים (הדגש על הסוגה או צורת הכתיבה תלוי בקהל – הוא יכול להיות על בלש, מדע בדיוני, פנטזיה, ספרות יהודית וכו׳) וההתנסויות הפרטיות שלו אתו.
בין ספריו: מונולוג של איקרוס (1997), מה שחשבתי צל הוא הגוף האמיתי (2002), אביבה-לא (2009), קילומטר ויומיים לפני השקיעה, (2004), הלב הקבור (2006), פנים צרובי חמה (2008), כפור (2010), מוקס נוקס (2011), ערים של מטה (2012), מתנות החתונה (2014), קובלנה של בלש (2015), שַדְרַך (2017), קום קרא (2017), אהבתי לאהוב, מסדרת רוח צד (2019).
ספרו האחרון- הלשון נושלה, הוצאת פרדס, 2021
