בהרצאתה "החיים זה הכל" מספרת אסנת וישינסקי על המסלול אותו עברה בדרך להגשמת חלומה לעמוד על במה מקצועית, ועל הערב ששינה את חייה ואשר בעקבותיו הפכה לדמות מוכרת וידועה בכל בית בישראל.
אסנת משתפת את הקהל בשבר הגדול בחייה – אובדן בנה ליאור בשנת 2004 במהלך פעילות מבצעית בציר פילדלפי, אירוע שגדע באחת גם את הקריירה שלה, ועל הדרך אותה עשתה מהרגע שבו בחרה, למרות הכל, לדבוק בחיים.
אסנת מספרת על הרגע בו החליטה להציב את האנשים החיים צעד אחד לפני המת, ולהעניק את מלוא הכוח והאופטימיות שבה, לשתי בנותיה דנה ולירון, ומתארת את הדרך הלא פשוטה שעשתה עד לרגע בו הצליחה לחזור ולהופיע ואפילו להצחיק.
באומץ לב ובכנות אסנת חושפת את הדרך האישית, הפנימית והכל כך מורכבת, שהביאה אותה לידי החלטה לבחור לחיות חיים מלאי משמעות.
אסנת מונה חמש תחנות בחייה: הגשמה, התרסקות, התבוננות, התחברות והתעוררות מתעכבת על התובנות שנבטו בה כבר ב"שבעה" ואשר היוו את הבסיס לדרך בה בחרה להתמודד עם המהפך האישי והמקצועי בחייה, ועל הבחירה, עבורה ועבור הסובבים אותה, בחיים טובים שמחים ומספקים.
אסנת מאמינה כי יש להביט למציאות בעיניים, ומתוך ההבנה כי יש דברים שאין ביכולתנו לשנות, יש לשנות את דרך המחשבה ואת הבחירות שלנו.
אסנת מתייחסת בהרצאתה לפחדים שלנו מהלא נודע, לרגשות המשתקים כחרדה, דאגה וכעס, מתעכבת על התפיסה שלנו של מהו עיקר ומהו טפל, ומעודדת מחשבה על הזמן שהכי משמעותי לנו – ההווה. אסנת מעלה לדיון את המושג אושר ומפרקת אותו עם הקהל ל"פרטים הקטנים".
מאז מותו של בנה ליאור, אסנת נמצאת בתהליך של קבלה, צמיחה והתעצמות, בוחרת שלא לוותר לעצמה ונמצאת במסלול אינסופי של שיפור עצמי ודיוק. אסנת מאמינה שכל אתגר הניצב בפנינו 'הגיע אלינו' על מנת שנבחר בדרך התמודדות כזו, שתצמיח ותעצים אותנו, ותשמש כטריגר לפעולה.
אסנת מוצאת כי הייעוד שלה בחיים הוא לעודד ל"ראייה נוספת" – פנימית – של הזולת, על מנת שכל פרט יימצא את הדרך, הייחודית לו, להיטיב עם עצמו ועם הסובבים אותו.
וזאת באמצעות יכולותיה; עמידה על במה בכל פורמט אפשרי, כתיבה, אימון אישי וקבוצתי.
ההרצאה מחולקת לשני חלקים מרכזיים. החלק הראשון קליל והומוריסטי והשני עוסק בצמיחה והתעצמות מתוך משבר.
אורך ההרצאה – עד שעה וחצי.