שמי שירלי, אני כתבת המיניות והיחסים של "הארץ" ומבקרת הז'אנר הרומנטי במוסף הספרים. בעברי ניהלתי אסטרטגיה במשרדי הפרסום המובילים בישראל. בהרצאות אני משלבת בין התחומים, עם חשיבה ביקורתית על הז'אנר ועל מסגור מיניות האישה בתקשורת, על המסרים שעוברים אלינו דרך הקריאה בספרים ובפלטפורמות השונות, ועל האם הם בהכרח מיטיבים איתנו.
בין דארסי, פאביו וכריסטיאן גריי: 280 שנות רומן רומנטי
מה יש ברומנים הרומנטיים, שסוחפים אחריהם מיליוני קוראים מרחבי העולם?
מאז ש"חמישים גוונים של אפור" יצא לאור, יותר ויותר אנשים, ובעיקר נשים, מפסיקים להתבייש בחיבתם לז'אנר, ועולם הספרות מוצף בתיאורים גרפיים, יותר או פחות, של סיפורי אהבה גדולים מהחיים. אבל מאיפה כל זה הגיע? ומה יש בז'אנר שקוסם לנו, ושבמשך מאות שנים מושך כל כך הרבה קהל?
ההרצאה תעסוק בסוד קסמם של הרומנים הרומנטיים ובאבולוציה שעברו לאורך השנים. מ"פמלה", הרומן הרומנטי הראשון משנת 1740, דרך ג'יין אוסטן, ספרי פאביו, כריסטיאן גריי – ועד לתור הזהב הרומנטי של ימינו. נרד לעומקם של התהליכים שהובילו לעלייתו של הרומן הרומנטי, גלגוליו השונים עוד מהתקופה בה נחשב "רומן למשרתות", והקשר בינו לבין מעמד האישה המשתנה.
כותבות רומן רומנטי
מה הכללים בכתיבת הז'אנר הרומנטי, איך בונים סיפור בתוך נוסחה קבועה מראש, מה מאפיין את הגיבורים והגיבורות בו, ואיך בורחים מקלישאות. בהרצאה אדבר על עבודתי כמבקרת הרומנים הרומנטיים במוסף הספרים של "הארץ" ואדון בטעויות הנפוצות של סופרי הז'אנר ובמה הופך סיפור לטוב מסוגו. ההרצאה תשלב המון הומור, אנקדוטות מחיי האישיים (הן ככותבת והן כמבקרת בז'אנר), דוגמאות מספרי הז'אנר ותובנות רחבות על הז'אנר והכתיבה בו.
עיצוב התודעה הנשית
לא חשוב לאן נסתכל, נוכל להיתקל בכתבה שמספרת לנו, הנשים, איך אנחנו צריכות לחשוב, לדבר, להתנהג. מה ואיך לשפץ בעצמנו, וגם כמה להוציא על כל התחזוקה האינסופית הזו. התוכן שמוזרם אלינו 24/7 מעביר לנו מסרים בלי שנרגיש, ולא כל המסרים האלו הם בהכרח לטובתנו. בהרצאה נדבר על איך התקשורת מדברת נשיות, החל ממודל היופי המשתנה, דרך תפקיד הנשים בבית ובמשרד ועד תנועת מי טו. נתבונן באופן ביקורתי בכותרות ובפרסומת השונות שמציפות את ערוצי החדשות ונדבר על המסגור המאוד מסוים שדרכו עולמות התוכן "הנשיים" מתווכים.
המסע אל מיניות האישה
השיח על המיניות הנשית עבר גלגולים רבים לאורך השנים, ומנושא שהוא טאבו מוחלט – המיניות הנשית הפכה לטרנד החם, שלא יורד מהכותרות. בהרצאה נדבר על הנושא בראי ההיסטורי, נדון בתיאוריות אבולוציוניות של למה בכלל צריך אורגזמה נשית, מה הוביל לגילוי הדגדגן, מה הן הפנטזיות הנפוצות של הישראלים, יחסי האהבה-שנאה עם הפות שלנו, פנטזיות נפוצות, מיניות בחיי נישואים והסיקור התקשורתי המוטה בתחום. ההרצאה מצחיקה, מלאת ידע ונוגעת בנושאים שונים מעולמות המיניות באופן מפורש.
חדש!
בין "ריז" למהפכה החברתית: טיקטוק כמעצב תודעה
טיקטוק הוא אולי הפלטפורמה הכי מדוברת בקרב בני נוער, אבל ההשפעה שלו חורגת בהרבה מגבולות האתגרים הוויראליים. למעשה, מתחת לשכבת הבידור פועלים בו כוחות חברתיים עמוקים – זרמים תת-קרקעיים של שיח רגשי, פוליטי ותרבותי, שמשתקפים לא רק בסרטונים עצמם, אלא גם בדרך שבה הקהל מגיב אליהם, משתף אותם, ויוצר תודעה קולקטיבית חדשה.
טיקטוק הוא מקום שבו נערים ונערות מדברים על דיכאון, זהות מגדרית או לחץ כלכלי – לא דרך מאמרים או מניפסטים, אלא דרך סרטונים קצרים, ערוכים, לעיתים מצחיקים ולעיתים חשופים מאוד, שמגיעים ללב דרך שפה משלהם: פילטרים, מוזיקה, תנועות גוף, ובעיקר – המון כנות. כשנערה בת 17 משתפת על דיכאון דרך סאונד טרנדי, או כשבחור צעיר עושה סרטון על התמודדות עם לחץ חברתי, הם מספרים סיפור. וזה לא פחות עמוק, רק אחרת.
וזה לא נגמר שם. טיקטוק לא רק משקף מציאות, אלא מספק תיעוד חי של רחשי החברה בזמן אמת, עד כדי לייצר מציאות חדשה. התסכול הציבורי, הפחדים פוליטיים, השיח על צדק חברתי – עולים בטיקטוק הרבה לפני שהם מגיעים לתקשורת הממוסדת, ומכתיבים הלכה למעשה את הנראטיב, תוך כדי תנועה. כך, סרטונים שמקבלים אלפי תגובות ושיתופים הם לא סתם פוסטים – הם אינדיקטור. הם סיסמוגרף חברתי.
בהרצאה נדבר על מה באמת קורה בטיקטוק – ואיך זה משפיע על החיים של כל אחד ואחת מאיתנו, בין אם אנחנו ערים לזה או לא: נבחין בהבדלים המהותיים בין טיקטוק לפלטפורמות אחרות ונדבר על האלגוריתם הממכר, נפרק את הקודים התרבותיים והשפה הפוליטית החדשה שנוצרה בו – ובעיקר, נבין איך נבנה נרטיב חברתי חדש, שבו השליטה בשיח עוברת מהתקשורת הממוסדת – ישירות אל הקהל.
מאחורי הדפים: הצצה לתעשיית הספרות בישראל
תעשיית הספרים בישראל מצויה בעיצומה של טלטלה עמוקה. הכותרים ממשיכים לצאת, הוצאות חדשות קמות, והקהל עדיין מגיע לירידי ספרים — אבל מתחת לפני השטח, כללי המשחק השתנו. הגבולות בין הוצאה עצמאית לממוסדת מיטשטשים, מודלים כלכליים קורסים, והכותבים נדרשים ליותר: לא רק לכתוב, אלא גם לנהל, לשווק, ולפעמים גם לממן את הספר שכתבו. ביקורת הספרות איבדה את מעמדה המסורתי, והבינה המלאכותית החלה לא רק לאיים על מקצועות מסוימים, אלא לשנות את האופן שבו אנחנו בכלל חושבים על כתיבה. בתוך מציאות כזו, קשה להבין איפה באמת נמצאת הספרות — ואיפה אנחנו, הקוראים.
על רקע זה הוקם מוסף הספרים של ישראל היום — ניסיון לייצר מסגרת עדכנית, רלוונטית ומקצועית לסיקור עולם הספרות המקומי. ההרצאה תבחן את סיפור ההקמה לא כאירוע תקשורתי אלא כעדות לשדה משתנה: מה אומרים רבי המכר על התרבות שקוראת אותם, מה נעלם מהשיח כשהמדדים לא שקופים, מה נדרש ממבקר ספרות כדי שיישאר רלוונטי, ואיך מתנהלים יחסי הכוחות בין העיתונות לבין האלגוריתם. דרך המוסף, נבחן את הנקודות בהן התוכן הספרותי עדיין מצליח לחדור אל השיח הציבורי — ונשאל האם בתוך העומס, הציניות, והמהירות, עדיין נשאר מקום לספרות לשחק תפקיד תרבותי מהותי.
לא סופרת: הבינה המלאכותית כותבת מחדש את הספרות
הבינה המלאכותית כבר מזמן לא רק עוזרת לכתוב – היא כותבת. רומנים שלמים נוצרים היום על ידי מודלים טקסטואליים, לא כתרגיל טכנולוגי, אלא כמוצר שמופץ ונמכר. בסין, ספר שירה שלם שנכתב על ידי AI פורסם כספר רגיל, וזכה לביקורות חיוביות — עד שהתברר שאיש לא הבחין שמדובר באלגוריתם. בארה"ב, עשרות ספרים בקטגוריית הרומנים הרומנטיים באמזון נכתבו בשיתוף או בלעדית על ידי בינה מלאכותית, תחת שמות עט. בישראל כבר אפשר למצוא סופרים (ולא רק מתחילים) שמודים בגלוי שהם נעזרים ב-AI לבניית עלילה, ניסוח תיאורים, הצעות לסצנות ואפילו דיאלוגים. האלגוריתם לא רק מתערב — הוא נעשה לשותף.
אבל ההשפעה של הבינה המלאכותית על הספרות לא מסתכמת רק בכתיבה עצמה. היא משנה את כל התשתית: מה נחשב לספר? מי נחשב ליוצר? האם עריכה היא פעולה אנושית, או תהליך אוטומטי של סינון גרסאות? ואיך מודדים מקוריות, אם כל טקסט נוצר על גבי מיליוני טקסטים קודמים שנבלעו באימון המודל? לא ירחק היום שבו המו"לים ישאלו האם שווה להשקיע בסופר אנושי, כשהמודל מספק טיוטה איכותית תוך דקות. הקוראים – לפחות חלקם – כבר לא מבחינים בהבדל. והמבקרים? הם מתמודדים עם מציאות שבה גם הסיפור הכי "אותנטי" על ילדות בקיבוץ עלול להתברר כפרי עטו של GPT עם חיבה לרטרו ישראלי.
ההרצאה תבחן את נקודת המפגש הזו, בין יצירה אנושית לסימולציה משכנעת – לא מתוך נוסטלגיה למכונת הכתיבה, אלא מתוך ניסיון להבין מה באמת קורה כשמכונה מצטטת אותנו טוב יותר ממה שאנחנו כותבים את עצמנו. היא תציג דוגמאות חיות, מגמות עולמיות, והשלכות מקומיות – ותשאל שאלה לא פשוטה: האם הספרות, כפי שהכרנו אותה, עדיין קיימת – או שכמו כל טקסט טוב, היא פשוט לובשת עכשיו קול אחר?
אודות המרצה:
שירלי גל היא עורכת מוסף הספרים של ישראל היום. בעברה עיתונאית ב"גלריה", מוסף התרבות של הארץ, ומבקרת הספרים הרומנטיים במוסף הספרים של העיתון. ספרה, Beast, היה לרב מכר באמזון. היא מעבירה הרצאות, קורסים וסדנאות כתיבה, בספריות, מכללות ובמוסדות פרטיים. בעלת תואר ראשון ושני במסלול הצטיינות באוניברסיטה העברית במנהל עסקים, ושימשה כאסטרטגית ומנהלת אסטרטגיה במשרדי פרסום כגון מקאן וקיי-לוג'יק.
קרדיט צילום: שי בן אפרים